Translate

מכללת כוונה

יום שלישי, 3 בפברואר 2015

סיפור שהיה לי עם קלמנטינה

היה לי פעם סיפור אישי עם אחת, 
מתוקה, מריחה נהדר, מלאה חיים

קלמנטינה
היו לנו ביחד ממש רגעים מלאים אושר
מזל ששמתי אליה לב
אחרת היא היתה עוברת לידי כמו כל כך הרבה אחרות בלי שאפילו אביט בה

אתם בטח שואלים איך זה קרה
ובכן
מעשה שהיה כך היה
ביום ארוך במיוחד באחד הקורסים רציתי להתרענן, וניסיתי תרגיל ששמעתי עליו
אבל מעולם לא ניסיתי
המשימה היתה לאכול קלמנטינה בעשר דקות
קודם למשש בעיניים עצומות
להריח
להקשיב לרחש של הקילוף ולעשות את זה לאט…
להתבונן ולהריח בכל פלח
ולתת למיץ בפה לזרום באיטיות על הלשון
וכלל נוסף חשוב לא פחות
להסיר כל מחשבה אחרת, ואם המחשבה בורחת להחזיר אותה לקלמנטינה

זה היה בעצם תרגיל בשמירה על פוקוס פנימי

עשר הדקות עם הקלמנטינה הזו זכורים לי בצורה מוחשית עד היום
פתאום יכולתי לראות את הפרדס
יכולתי לראות אותה צומחת מפרח ועד שהיא מבשילה
לדמיין אותה בדרך לחנות
ואת כל הדרך שהיא עשתה עד שהגיעה אלי
איך השמש שספגה בפרדס והצמיחה אותה
מצמיחה עכשיו אותי
פתאום הקלמנטינה היתה הדרך שלי להתחבר לעולם
וההנאה מהאוכל הפכה לתהליך של היטהרות

ככה צריכים לעשות סדר ט"ו בשבט
ולראות איך הפירות שאנחנו אוכלים מחברים אותנו לארץ ישראל

כדי שזה יהיה לכם יותר קל
קיבלתי קישור מיוחד עבורכם מהלשכה של הרב שמואל אליהו
עם חוברת לסדר טו בשבט יפיפיה
וגם לשמוע את השיעור וידאו שמגיע יחד איתה

חג שמח
והרבה אהבת ארץ ישראל לכולנו
מתי וכסלר
מייסד מכללת כוונה

יום חמישי, 29 בינואר 2015

גול עצמי - למה נפתלי בנט שריין את אוחנה

הפרשה מוציאה את כווווווולם משלוותם
אבל במקום לעסוק בהטלת הרפש ההדדית
אני רוצה להציע נקודת מבט לא פוליטית, שכל אחד מאיתנו יכול ללמוד ממנה משהו לעצמו

לכל מגבלה שעומדת לפנינו במציאות אנחנו יכולים לגשת בשתי צורות
האפשרות הראשונה היא לקבל אותה
יש לא מעט סדנאות שילמדו אתכם לקבל את המציאות כמו שהיא...
והאפשרות השניה היא להאמין שהכל אפשרי ולנצח נגד הסיכויים
יש לא מעט סדנאות שילמדו אתכם לעשות חזון ולרוץ להגשים אותו למרות הקשיים...
שתי התנועות הללו הן הפוכות
הייצוג שלהם הסמלי הוא בדמויות של משה ואהרון
אהרון אוהב שלום ורודף שלום יודע להקשיב ומקבל את המציאות כפי שהיא
העם רוצים עגל זהב, אוקי זה מה יש...
ומולו משה רבנו
האיש שמנצח כל סיטואציה, שום דבר במציאות לא עומד מולו
ואם יש מתנגדים, האדמה בולעת אותם
איש כזה לוקחים בשביל להוציא עם ממצרים
הם עבדו ביחד כל הזמן כי משה עם כל החזון לא ממש מתקשר טוב עם אנשים
בשביל לדבר עם אנשים צריך גם להקשיב וזה אהרון עושה הרבה יותר טוב
הרגע הטרגי של חטא העגל קרה כאשר משה ואהרון נפרדו
אם היו שניהם ביחד זה לא היה קורה
בקבלה מתארים את שתי התנועות הללו כנצח והוד
המשולות לשתי רגליים שצריכות אחת את השניה בשביל ללכת
אסור להפריד אותם
וכאן חסרות סדנאות שילמדו אותנו לאזן בין השניים

אני מעריך שהתנועה הפנימית של בנט בצירוף אוחנה באה מהמקום של החזון
מתוך אי ההקשבה למציאות, הוא רגיל לפרוץ את המסגרת, והוא הפסיק להקשיב לקהל שלו
באופן פרדוקסלי
ככל שאתה מנצח יותר אתה הופך לקשוב פחות
ככל שאתה פורץ את המגבלות שלך הסיכוי שלך להגזים עם הכיוון הזה עולה
אנחנו צריכים בחיים ללכת בין שני הצדדים הללו
מדי פעם לעשות פריצות של קפיצת הדרך
ומדי פעם להקשיב למציאות ולקבל אותה כמו שהיא
איך יודעים מתי כך ומתי כך?

לא יודעים!
אבל אפשר להתפלל על זה כמו בשיר של שולי נתן

אנא אלי [לחצו להאזנה]
אלוהים תן לי את השלוה
להשלים עם שאיני יכול לשנות.
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי.
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.

מתי וכסלר מייסד מכללת כוונה

יום שני, 26 בינואר 2015

הדרך הקצרה להצמיח אנשים

לתת למישהו אחר את החוויה של 'השגתי בעצמי בזכות המידות הטובות שלי' 
זו המתנה המצמיחה ביותר
זה נכון מאד אצל ילדים כשכותבים להם תעודה
וזה נכון לא פחות אצל מבוגרים
להראות לאנשים שהם התקדמו בכוחות עצמם בזכות החריצות/הפקחות/טוב הלב וכו' שלהם

השבת הגעתי שוב לקטע מדהים ברב קוק:
"ההרגשה המעולה של נהנה מיגיע כפו היא היותר שלמה וטובה של כל ההרגשות המוסריות שבאדם..." הרב קוק עין איה ברכות ק"א

כלומר זה הדבר הכי חשוב באישיות שלנו!
זה לא סתם שכל ילד רוצה לעשות הכל בעצמו
הרב קוק מסביר שכל האישיות עומדת על היסוד הזה של 'לעשות בעצמי' .
זה המניע הבסיסי של האישיות, ובמקום לרסן אותו כבעיית אגו, אנחנו צריכים לבנות עליו את העבודה הפנימית שלנו.


למיטיבי לכת 
הקטע המלא כאן 

"גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים"

קא. ההרגשה המעולה של נהנה מיגיע כפו היא היותר שלמה וטובה של כל ההרגשות המוסריות שבאדם. כי בהיות חקוק בטבעו של אדם ההרגשה הטובה, שכיון שהוא חפשי בפעולותיו ויכול ע"י חריצותו להשתלם בעצמו בכל עניניו, אין מהראוי שישב בחיבוק ידים ויחפוץ שאחרים יעשו עבורו. 
וגם על ההשגחה האלקית ראוי שיקבע בנפשו שלא יאתה להיות סומך כ"א במה שאין ירו מגעת להשתדל בעצמו. כי כל מה שידו מגעת, זוהי השלמות שהשפיעה ההשגחה האלהית לתן לו כח לעשות חיל, כדי שיהי' בידו טובו.
הכח המוסרי הזה יוביל את האדם אל רוממות מעלתו, כי ישתוקק ג"כ להשתלם בתורה בחכמה ובמעשים טובים, הכל כדי להיות נהנה מיגיעו, ולא יצטרך להיות מהניזונים בצדקה, ותדריכהו למעלות רמות יותר מההרגשה של יראת שמים המופשטת, שאף שתמריצהו לאחוז בעבודה, אבל יוכל להסתפק כמה פעמים במיעוט השתדלות, ולצאת ידי חובותיו ברעיונות טובים וקדושים הממלאים לבבו.
ובאמת עיקר נועם העוה"ב הוא ההנאה מיגיע כפו, שזוהי השלמות האמיתית והטובה השלמה שידועה באמתתה ליוצרה, אע"פ שהאדם אינו מרגיש אותה בשלמותה.
ע"כ ביראת שמים נאמר "אשרי איש ירא ד'", שהאושר הוא דבר מורגש בנועמו, כשלמות יראת ד' היא דבר שיוכל האדם להרגיש נועמה ויקרתה. אבל היתרון של נהנה מיגיע כפו, של השלמות האמיתי שהוא משלים עצמו, זהו הטוב האמיתי, שהוא טוב מצד שהוא מסכים להיושר העליון של החכמה האלהית. ע"כ זוהי באמת טובת עוה"ב, ששם מכירים מה היא הטובה האמיתית. ע"כ מהות הטובה שנמשכת מצד יראת שמים היא הטובה של העונג המורגש, שאע"פ שהיא בתכלית המעלה, אבל מ"מ היתרון שבה הוא מצד העונג, א"כ הוא דומה לאושר של עוה"ז.
אבל הטובה שבאה מצד המדה הקדושה של אהבת ההנאה דוקא מיגיע כפו, ולהשתלם מעמל ידיו, היא תלוי' בחלק הטוב האמיתי של עוה"ב, ששם אך שם יוכר הוד זה השלמות.
ויש לנו לדעת שכיון שזאת המדה של נהנה מיגיע כפו, היא בהיותה מגעת לקץ גבולה, היא כוללת כל חמדת המעלות, ע"כ היא נכבדה מאד גם בהתחלתה. וראוי ליקר וכבוד הוא האיש שקנה מדה טובה זו לנפשו גם בהתחלותיה הקטנות, לפרנס גופו ונפשות ביתו מעמל נפשו בצדק ומשרים. והמדה הזאת תרוממהו אל על לפי ערכה הנשגב ג"כ, באוצר החיים המוסריים בדרך ד'. כי כח היושר שיש בההרגשה הטובה הזאת, היא יסוד כל התורה כולה. וזה חלק אדם מאל להיות נידון ע"פ מעשיו בבחירה חפשית, ותכלית ירידת הנשמה והסתבכה בכוחות הגוף. שההשתדלות הנמרצה הזאת נקראת בפי חכמי לב הבריחה מנהמה דכיסופא. ותוכן הדבר הוא שהטובה האמיתית היא להיות נמצא ומונהג, ע"פ קו היושר האמיתי, שהוא הצדק האלהי.


יום שני, 19 בינואר 2015

לסבול זה טוב! - למה כדאי להשאר בתוך הבעיה ולא לפתור אותה מהר

השבת עברתי חוויה של חזרה בזמן 25 שנים לאחור
הזמין אותי הרב דוד פנדל ראש ישיבת ההסדר שדרות
להעביר סדנא לרבנים של הישיבה
מסבר שהיא אחת מישיבות ההסדר הגדולות היום ואני לא ידעתי
[פגשתי את חנוכיית הקאסמים המפורסמת באופן אישי]

חזרתי לשבת אחת להיות בשיעור א' בהסדר
וזה היה מעורר השראה וטראומטי כאחד
מעורר השראה כי מקום שיושבים ולומדים בו תורה כל היום
פועל באופן לא ידוע על הנשמה ומעורר שאיפה אל מעבר לכאן ועכשיו
ומצד שני היו לי כמה פלאשבקים חזקים לעבר הכואב שלי בישיבת הסדר


אני זוכר את המאבק שלי בדף בגמרא
החוויה שיש מיליון נמלים שהולכות על הדף
ומי שמכיר כתב רשי יודע למה אני מתכוון
ולא משנה כמה עמלתי תמיד התוצאה הסופית נשארה בחוסר בהירות מסויים
שלא הצלחתי לעבור אותו
וזה גרם לי תמיד להרגיש שבסופו של דבר לא ממש הבנתי
לא בדיוק מתכון לחשק ללמוד גמרא

רק כמה שנים אחרי ההסדר ראיתי שהבקשה שלי לבהירות ומשמעות הייתה שונה
רוב האנשים הסתפקו בלהבין מה שכתוב
אבל כל עוד לא הבנתי מה זה אומר לי ומה זה אומר על החיים
חוויתי חוסר הבנה, כי זה היה חסר משמעות מבחינתי


זנחתי למעשה את לימוד הגמרא אחרי הישיבה
הרגשתי שהים הזה גדול עלי ואני לא יכול לשחות בו בלי לטבוע
ואני חייב למצוא מקום יבש לעמוד עליו שממנו אוכל להתחיל מחדש


חזרתי ללמוד חומש
והייתי מקדיש כל שבוע מחשבה לשאלה איך ההפטרה קשורה לפרשה באופן פנימי
ההארה הראשונה המשמעותית שלי היתה בפרשת לך לך
הבנתי שהדימוי של נשר שמחדש את נעוריו שמופיע בהפטרה הוא סמל לאברהם
סמל הנעורים הנצחיים לא בא לידי ביטוי בדמותו של ילד
אלא ממש הפוך, סמל הנעורים הוא הנשר שמחדש את נוצותיו
של הזקן שיולד בן מאה שנה.
זה היה הרעיון הראשון שגיליתי בתורה מתוכי, בלי ללמוד אותו במקום אחר
פתאום זו היתה התורה שלי
ראיתי איך מסדר ההפטרה ואני קראנו ביחד את הנביא באותה עין ופתאום התחברנו.
ושם התחילה הדרך חזרה, שעדיין לא תמה

זה לא קרה במקרה, התחברו כאן כמה נקודות בדרך ללמוד שאספר עליהן בפעם אחרת

רציתי רק להגיד שהיסורים של חווית חוסר ההבנה היו נוראיים
הקדשתי כמה שנים ללמוד ותמיד הרגשתי לא ברור
אבל היום אני יודע שרק בזכות זה שהסכמתי להמשיך לא להבין
הצלחתי למצוא את הדרך שלי ללמוד


המוכנות להישאר בקושי ולא לפתור אותו מהר היא אחת מהמתנות הכי גדולות שאתם יכולים לתת לעצמכם.
בשביל להבין את הבעיה צריכים להשתהות בתוך הקושי. מי שמוכן לעשות זאת ימצא תמיד פיתרון ברמה גבוהה יותר ממי שפותר אותו מיד.


חיים קלים וטובים לכולם
מתי וכסלר, מייסד מכללת כוונה
www.kavana.co.il
לדף הפייסבוק של כוונה

יום שני, 29 בספטמבר 2014

איך עושים תשובה בלי להרגיש אשמים

תחושת האשמה הטבעית שיש לנו כאשר אנחנו רואים שלא עמדנו במילה שלנו
או לא עמדנו בסטנדרט שאנו מצפים מעצמנו
היא טבעית
אבל בדרך כלל לוקחת אותנו למקום שלילי של הלקאה עצמית
שמחלישה אותנו עוד יותר
אפשר לקחת את הכאב של הפער להתבוננות במקום להשמצה עצמית
באמת רצינו להיות טובים יותר או לעשות יותר
אבל היינו נתונים באשליה לגבי עצמנו או לגבי המציאות לא ראינו נכוחה את מה שאנחנו צריכים להתמודד איתו תשובה אמיתית בעיני
היא זו שבמקום להאשים את עצמך
אתה מקשיב יותר עמוק פנימה
ומזהה נקודה אמיתית יותר בתוכך
מה שחשבת שהנך עד היום 
מתגלה כקליפה ביחס לפנים
הגילוי של האמת הזו מרגיש כמו תשובה כמו שיבה הביתה זו מציאה שיש בה התבהרות אנחנו יודעים עכשיו מה עלינו לעשות
והחלטות טובות נולדות תחושה של נחמה מתפשטת
ואנחנו מיטהרים
בעיתוי מיוחד במינו הגיעה אל שולחני השבוע
הקלטת השיעור של הדסה פרומן בנושא 'החיבור אל השורש'
מתוך סמינר הקיץ של כוונה
בשיעור הדסה שיתפה אותנו בקשר המיוחד שיש לה עם הרב מנחם פרומן זצ"ל אחרי מותו, באמצעות הקשבה לקול הפנימי

אין הרבה הזדמנויות לפגוש מישהו שיודע להקשיב לנשמתו כמו הדסה
אני ממליץ בחום להקשיב וללמוד
ולשתף חברים ומשפחה

נ.ב.
נותרו שני מקומות לקורס מכוונים 18 שכבר החל
הפרטים כאן או להתקשר ל 02-6222892 להשאיר הודעה ונחזור אליך

יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

כשריח בוקר אפור התערבב ברעש משאית הזבל, בדרך לבית הכנסת

האם גם לך זה קורה?
פגשתי בשבוע שעבר כמה אנשים שמזדחלים לשגרת השנה החדשה בלי שמחה
זה לא ממש עצבות ולא יאוש קשה, רק שגרה אפורה בלי חן
נושאים בעול וממשיכים
קמים כשאפור בחוץ, רצים לעבודה, שומעים ברדיו שוב תזמורת צעקנית של שנאת חינם
ותוהים האם אלו החיים?


רציתי לומר להם כך
סוף שנה הוא זמן טבעי של חשבון נפש, לא בגלל שכתוב בספרים, לא בגלל אימת יום הדין, פשוט, אנחנו מסיימים שנה, העונות מתחלפות הקדרות של הסתיו מביאה עימה הרהורים על הזמניות שלנו. אנחנו חושבים איך תהיה השנה הבאה, ומסכמים לעצמנו איך היתה השנה החולפת.
עכשיו בזמן החשבון, הפער בין החלומות והתפילות של שנה שעברה למציאות לא ניתן כבר לגישור, אפשר להעביר אותו לשנה הבאה, אבל הפער קיים וצועק לנו באוזניים.
הכאב הזה יכול להפוך גם לרחמים וסליחות טבעיים, לא בגלל הסליחות בסידור, לא בגלל אימת יום הדין, פשוט אנחנו מתייחסים לכאב הזה ולא מנסים להזיז אותו הצידה.
מרשים לעצמנו להצטער, לא להכנס לדיכאון או יאוש אלא להתגעגע ליותר.
העונות המתחלפות וקדרות הסתיו מזכירים לנו את זמניותנו, הלב שלנו נפתח יותר בקלות, ואנחנו יכולים לשים לב פתאום שהפער במימוש המטרות הוא תוצאה של פספוס שלנו.
איזושהי אשליה לגבי עצמנו, שניסינו להחזיק בה למשך שנה, ואנחנו צריכים להתעלות ממנה לתפיסה חדשה.
חשבת שתהיה בכושר ו10 קילו פחות ולא עמדת בכך, חשבת להיות ביחסים טובים יותר עם בן זוגך וזה עדיין לא שם. כנראה שניסית לדלג על שלבים, אולי לא לקחת בחשבון כמה דרך באמת יש לך לעבור.
כאשר תראה את נקודת הפיספוס בבהירות מדעית, ולא בהלקאה עצמית, לא יהיה שם עצב, ולא יהיה שם כעס.
תהיה הקלה בכך שהדרך התגלתה, הקלה כמו זו שיש אחרי התוודות על שקר, נפטרנו מהצורך להעמיד פנים, השתחררנו מעול המסכה. יהיו שם רחמים אהבה וקבלה של עצמך כמו שאתה, וסליחה תמימה.
[ואולי פשוט זה מה שצריך לקרות גם בתפילות]


אבל לא אמרתי להם
כי באותו בוקר קמתי כשעדיין אפור
ריח הבוקר הסתווי התערבב עם רעש משאית הזבל בדרך לבית הכנסת
וכשחזרתי ללחץ ההתארגנות בבוקר
המילים אבדו אי שם בין הסנדביצ'ים והנסיעות


הייתי צריך שעתיים של כתיבה בכדי להזכר שיש לי חשק להתחיל שנה חדש
ויש לי המון חלומות ותקוות
שמתחילים בהשכמה לבוקר אפור
בריח סתיו מרגש

כשהכל מתחדש


ואני מתחדש השבוע עם פתיחת קורס מכוונים 18
ומזמין את מי שרוצה להצטרף אלי

מתי וכסלר
מייסד מכללת כוונה